מידע כללי

האפרסמון הוא עץ נשיר, הנכלל בארץ בקבוצת הפירות הסובטרופיים רק עקב סיבות היסטוריות. מוצאו בדרום-מזרח סין, ומשם עבר ליפן, ובשתיהן חשיבותו גדולה מאוד. 

במאה הקודמת הופץ האפרסמון לארצות שונות, שאקלימן סובטרופי או מעט קריר יותר. כיום נפוץ גידולו גם באיטליה, בספרד, בברזיל, בארגנטינה, ובדרום ברית-המועצות לשעבר. מצוי גם בארצות נוספות רבות.

בארצות גידולו נאכל פרי האפרסמון כשהוא טרי, כמעט שאין בו סחר בינלאומי, חוץ מיצוא מוגבל מצפון איטליה ומספרד לארצות השכנות, ומישראל לאירופה ולמזרח הרחוק. בדרום כדור הארץ החלו לייצא ליפן. ביפן ובארצות אחדות נוספות מקובל לייבש את הפרי, פרט לשימוש בפרי טרי.

האפרסמון הובא ארצה בתחילת המאה, אך עד קום המדינה היה מצוי רק בתחנות ניסיונות ובחלקות תצפית. בסוף שנות הששים היה עדיין היקף הגידול בארץ מצומצם, אך הצלחות בטיפול בפרי לאחר קטיפתו ובהקדמת הניבה, והגידול בביקוש בשוקי הארץ, תרמו להגברת קצב הנטיעה, בייחוד מאמצע שנות השבעים. עם השנים התרחב המטע מאוד, הצריכה המקומית התרחבה, והיצוא לאירופה גבר.

עץ האפרסמון זקוק למנות-קור מועטות בלבד לשם לבלוב ופריחה באביב, ואפשר לגדלו ברוב אזורי הארץ, אולם עיקר מטעיו בשרון ובאזור הדרום, שם הנסיון בו רב יותר ויבוליו כבדים.

האפרסמון מלבלב במחצית השנייה של מרס ופורח כעבור חודש. לאפרסמון פרחים רבים מאוד, אך רוב החנטים נושרים עד אמצע הקיץ. בעצים צעירים נושרים לעתים כל החנטים.

בעולם מגדלים זנים רבים של אפרסמון ומקובל לחלקם לזנים עפיצים ובלתי עפיצים. פרי הזנים העפיצים, שעמהם נמנים רוב הזנים בעולם, ראוי למאכל רק לאחר שאיבד את העפיצות והתרכך לחלוטין. בארץ נהוגה שיטת הבחלה, בה הפרי מאבד את עפיצותו וראוי למאכל בעודו מוצק. טריומף, הזן העיקרי שמגדלים בארץ, נמנה עם קבוצה זו.

העץ מצטיין בחוזקו, בהסתגלותו וביבוליו הטובים. פרחיו נקביים, ולכן פירותיו פרתנוקרפיים, חסרי זרעים. איכותם טובה, והם מצטיינים בכושר השתמרות ממושך בקירור. זמן הקטיף בנובמבר. פירות הזן רגישים ללחיצות ולשריטות.

פרי הזנים הבלתי עפיצים ראוי למאכל בעודו מוצק ללא טיפול מיוחד, מהם מגדלים בארץ בעיקר את הזן פויו. הפויו נושא פרחים זכריים, בנוסף לפרחים נקביים, ולכן פירותיו הם בעלי זרעים, אינם משתמרים היטב בקירור וכיום לא מרבים לנוטעו.

בהבשלה מקבלים כל פירות האפרסמון צבע תרוג מלא (כשל תפוז).

את עפיצות פירות הטריומף אפשר להפיג גם בבית, על-ידי השרייתם שלושה ימים במים, אותם מחליפים מדי יום, והשהייתם כיומיים ללא קירור.

הפרי עשיר ביותר בקרוטין, ההופך בגוף לוויטמין A. הפרי מצוין למאכל טרי (עם זאת מנותחי-קיבה חייבים להיזהר מהפרזה באכילתו).

טעם האפרסמון משביח לאחר שהתרכך במקצת. עיקר שימושו כפרי טרי, אבל הוא מתאים גם לאפייה, כתוספת לסלט, לדגים קרים ולגבינות. מכינים ממנו מאפים, ריבות ורסק.