מידע כללי

בשזיפים הנפוצים למאכל מבדילים בין שני מינים, שזיף אירופי ושזיף יפני, השונים זה מזה במוצאם, בהרכבם הגנטי, ולרוב גם בהסתגלותם האקלימית.מוצא השזיף האירופי כנראה בקווקאז, שהיא מולדתם של מיני שזיף רבים אחרים, שנפוצו עוד לפני אלפי שנים לארצות המזרח הקרוב ולאירופה.
השזיף האירופי הוא הנפוץ בעולם. עציו עמידים מאוד לקור. גידולו נרחב בייחוד בקליפורניה, ביוגוסלביה, בגרמניה, וכן ביתר ארצות הבלקן, בהונגריה, ברומניה, בתורכיה ובארגנטינה ובארצות רבות אחרות. חלק נכבד מיבולו בעולם מופנה לייבוש, ובדרום אירופה גם לייצור משקאות חריפים.
מוצא השזיף היפני בסין, הוא הובא ליפן רק במאה ה16-, משם הועבר במאה ה19- למערב ארצות-הברית ואחר-כך לארצות נוספות, בעיקר לאיטליה, לספרד, לצפון-אפריקה, לדרום-אפריקה ולארגנטינה. השזיף היפני מותאם לאקלים חם יותר מהשזיף האירופי וזקוק למנות-חום להבשלתו, לכן הוא נפוץ בארצות דרומיות יותר. דרישותיו החורפיות לצינון הן נמוכות מהשזיף האירופי. השזיף היפני פורח מוקדם, ולכן בארצות עם אביב קר ייפגעו פריחתו וחנטתו מהקרה.
גידול השזיף, מהטיפוס הדמשקאי כנראה, התחיל בארץ בימי בית שני. הוא מוזכר במשנה ובתלמוד בשמות אחון, דורמסקין, כלומר - הבא מדמשק, או פגע.
עם ראשית ההתיישבות היהודית הוכנסו ארצה בתחילה זני שזיף אירופי מצרפת, אך גידולם נכשל. אחר-כך הוכנסו זני שזיף יפני, כגון סנטה-רוזה וקלסי – ואלה הצליחו. גידול השזיף התרחב בתקופת המנדט, אבל במשק היהודי הוא גדל בייחוד לאחר קום המדינה. בתחילה ניטעו שזיפים יפניים, המתאימים כמעט לכל האזורים, ורק מאוחר יותר גם שזיפים אירופיים, המצליחים באזורי ההר. האחרונים נטועים בהרי יהודה ובהרי הגליל, ואילו השזיף היפני בעיקר בשפלה, למרגלות הרי יהודה והכרמל, ובדרום עמק החולה.
מזני השזיפים האירופיים מגדלים כיום בארץ רק שגיב, שפריו מבשיל מאמצע אוגוסט, והוא משמש למאכל טרי, לייבוש ולשימורים. יש הנוהגים קטיף מכני של שזיף זה במנערת, ליריעות המונחות על הקרקע. לשם ייבוש יש להשהותו על העץ עד ששיעור הסוכר בו יגיע לפחות כדי 20%-18%. 
השזיפים האירופיים מתאימים מאוד לייבוש. מכינים מהם לפתנים ושימורים באיכות מעולה, נקטר, עוגות וכן משקאות חריפים.
זנים לא מעטים של שזיפים יפניים גדלים בארץ, ואלה מבשילים מהאביב עד הסתיו: מטלי, סנטה רוזה, לרודה, נוביאנה ורד רוזה. עצי הזנים אוגדן, ויקסון וקלסי, שהיו נפוצים אצלנו לפני זמן לא רב, מעטים מבעבר. בזמן האחרון ניטעו זנים חדשים, כגון סנגולד, רד ביוט, פרייאר, בלק אמבר, בלק ג'ם.
הסימן להבשלה ברוב זני השזיפים הוא שינוי הצבע. שזיף שנקטף מוקדם מדי אינו מבשיל לאחר קטיפתו.
בזנים מבכירים קוטפים פעמים אחדות, כדי לקבל פרי מוקדם. בזנים מאוחרים נוהגים לקטוף את כל הפרי בפעם אחת או בפעמיים.
רוב הזנים של השזיפים היפניים משמשים למאכל טרי, וכן להכנת עוגות, לריבות ולשימורי-בית. קיים יצוא שזיפים מהארץ לארצות אירופה המערבית בעיקר.
השזיפים עשירים באשלגן ובברזל, בוויטמין A ובוויטמינים מתקביץ B. בימי קדם היה לשזיפים האירופיים שימוש רפואי, וגם כיום ידועים בסגולותיהם פירותיהם המיובשים או המיץ שלהם, כתרופה טבעיתו לזירוז פעולת המעיים.