מידע כללי

מוצא הקרמבולה באזור הטרופי של דרום מזרח אסיה, שם הוא נפוץ מאוד כפרי מאכל. בכל אחת מארצות גידולו - מלזיה, דרום סין, צפון הודו, תאילנד ווייטנאם - יש לו שם שונה. במקומות אלה נאכל הפרי גם כירק, בעודו ירוק ובלתי בשל, ולעתים הוא משמש לייצור שימורים. מגדלים קרמבולה גם בארצות טרופיות אחרות, כמו ברזיל, האיים הקאריביים והפיליפינים.
הקרמבולה הוא עץ קטן עד בינוני, תדיר-ירק, המניב בשפע מגיל צעיר. הובא ארצה בשנות השלושים, אבל רק משנות השבעים החלו מגדלים מטעים רבים לניסיון.
העץ ניטע רק במקומות שאין בהם סכנת קרה, בעיקר באזור החוף. העץ רגיש מאוד לרוחות, לכן מעדיפים לנוטעו במקומות מוגנים ביותר, ואפילו בבתי צמיחה מחופים. עץ הקרמבולה מסתגל לקרקעות שונות אך לא לאדמה גירית. כיום מגדלים קרמבולה רק בסככות רשת או בחממות.
קיימים טיפוסים וזנים שונים של קרמבולה, הנבדלים זה מזה בצבעם - מלבנבן עד תרוג, ובחמיצותם - מחמוץ ועד חסר חמיצות. עד הזמן האחרון היה בארץ מבחר מצומצם ביותר של זני קרמבולה, בעיקר בטעם חמוץ עם מתיקות קלה. הנפוץ בהם הוא גולדן-סטאר, אך לאחרונה מובאים ונבחנים טיפוסים נוספים.
בעולם מרבים שתילי קרמבולה גם מזרעים, ללא הרכבה, ובארץ מרבים אותם בעיקר בהרכבה על כנות שצמחו מזרעים.
בארצות טרופיות העץ מבשיל פירות ברוב ימות השנה. בארץ הפרי מבשיל בעיקר בשני גלים, בסתיו ובחורף. עצים הגדלים בבתי צמיחה מבשילים פרי גם בעונות אחרות. הפרי מוכן לקטיף לאחר שקיבל צבע צהוב. יש לקוטפו בזהירות, לבל יופיעו בו כתמים. הפרי משתמר טוב גם ללא קירור.
פרי הקרמבולה עשיר בוויטמינים A ו-C. חותכים את הפרי הבשל לרוחבו ומתקבלות
פרוסות בצורת כוכב, המתאימות מאוד לקישוט עוגות, סלטי פירות וקוקטיילים.
פירות בשלים של זנים מבוררים טעימים למאכל טרי.
מוסיפים את הפרי, כשהוא מרוסק, למשקאות קרים, מכינים ממנו משקאות חריפים, ריבות וקרישים ומטגנים אותו בציפוי סוכר, לקישוט מנות חריפות רבות וצלחות קינוחים.