מידע כללי

צמח חד-שנתי ומסועף, עובדה המקשה את גידולו המסחרי, עם פרחים, הערוכים בסוכך דל. צבע הפרות הוא צהוב – חום. הצמח ידוע עוד מימי קדם, והופיע ברשימת צמחי המרפא, שהתגלתה בפפירוס אברס. הוא נזכר גם בתנ"ך ובמשנה ועליו נאמר "הטוב בתבלינים". כיום מגדלים אותו באירן, בהודו, במרוקו, בסין וברוסיה. בישראל הוא גדל ביהודה ושומרון.
תכולת שמן האתרי היא גבוהה, בעיקר אלצהידים והמונוטרפנים. בזמן הטחינה מאבדים מחצית מכמות השמן האתרי. השמנים משמשים בתעשיית הקוסמטיקה כמרכיב בקרמים, במשחות ובבושם. בתעשיית המזון משתמשים בצמח להכנת יינות, ליקרים, דברי מאפה ומוצרי בשר. ברפואה העממית הוא נחשב כמזרז עיכול, כמונע עוויתות, כסופג גזים, כמשתן וכמגביר תשוקה מינית.