ח רב-שנתי נמוך, בעל עלים צרים בצבע אפור בהיר ופרחים בצבע לבן-ורוד. החלק הנאכל הם העלים, המשמשים לסלטים, למאכלי בשר, לצלי ולמרקים. מוצאו של הצמח מאירופה.
בנוסף לכך נעשה שימוש גם בשמן האתרי, המופק מהזרעים. השמן העיקרי (טרפינן), המשמש לתעשיית הקוסמטיקה והמזון. באזורים הרריים בארץ גדל גם אזוב הבר, הנקרא בערבית זעתר. הערבים משתמשים בתערובת של עלים יחד עם זרעי אוג ושומשום לתיבול דברי מאפה, סלטים, מאכלי בשר, בעיקר עם תערובות על בסיס שמן זית.
השימוש באזוב מעוגן בהיסטוריה ובדת היהודית. בין השאר השתמשו בו להקזת הדם בעת הקרבת הקורבנות, לחיטוי, לריפוי הצרעת ועוד. אצל ערבי ישראל משמש האזוב כצמח מרפא שכיח בעיקר להרגעת כאבי שיניים, ריפוי דלקות חניכיים, ריפוי דלקות במערכת העיכול והרחקת תולעים