לטינית: Foenicuim Vulgare. Mill
אנגלית: Finoclhio Fennel
ערבית: שמאר
משפחה: סוככיים
צמח רב- שנתי גבוה, שעליו מנוצים ופרחיו צהובים. החלק הנאכל הוא החלק התחתון הלבן של העלה. בזני הבר העלים חריפים יותר. הצמח גדל בר בארץ ישראל ומקורו בדרום אירופה ובאגן הים התיכון. בימי קדם ראו בו היוונים סמל להצלחה ולאושר. בימי הביניים ייחסו לו תכונות, המרחיקות שדים ורוחות. הערבים משתמשים במשרה, המופק מהשורשים, לחיטוי הפה, לטיפול בדלקות עיניים, לריפוי הצטננות, לטיפול בהפרעות עיכול ולניקוי העור.
העלים משמשים לסלטים, למאכלי דגים, למאכלי בשר, לרטבים, למרקים ולמאכלי גבינות. בפרות משתמשים להכנת דברי מאפה. מהזרעים מפיקים את השמן האתרי אתנול, המוסיף טעם לכבושים, לליקרים, לסבונים, לתרופות נגד שיעול ולדברי מתיקה.