מועצת הצמחים

דבר הענף

ענף ההדרים בישראל

טל עמית - מנהל ענף ההדרים

הדרים  בעולם

ענף  ההדרים  הוא הענף  החקלאי  הגדול  בעולם  מבחינת  גודל  הייצור  שלו.
ב – 25  השנים  האחרונות  גדל  הענף  בעולם  מייצור  של  70  מיליון  טון  לכ – 100 
מיליון  טון  בעונות  האחרונות.
עיקר  הגידול  נובע  מתוספת  צריכה  של  מוצרי  הדרים  ( בעיקר  המיצים  הטבעיים )
ולא  מתוספת  צריכה  של  פרי  טרי . 

התפלגות  הייצור  העולמי  לפי  מדינות

מנתוני  הייצור  של  מדינות  העולם  אנו  למדים  כי  חצי  הכדור  הצפוני  מייצר 
כ – 70%  מהייצור  העולמי  וזוהי  הזירה  שבה  אנו  מתמודדים.
למזלנו  הרב, חלק  ניכר  מ -68  מיליון  הטונות  המיוצרות  בחצי  הכדור 
הצפוני – הינם  במדינות  שאינן  מייצאות  את  תוצרתן, אלא  צורכות  אותו  בעצמן .
בין  אלה  ניתן  לציין  את  סין , רב  הייצור  של  ארה"ב , הודו, יפן , פקיסטן , אירן  ומקסיקו.
ישראל  נמצאת  בקבוצת  המדינות  שנקראת  ק.ל.א.ם, שהן  מדינות  המגדלות  
הדרים  באגן  הים  התיכון.
בניגוד  למדינות  חצי  כדור  צפוני  אחרות, מדינות  ק.ל.א.ם  מייצרות  חלק 
ניכר  מתוצרתן  ליצוא  לשווקים  אחרים, מעבר  לאספקת  התצרוכת  לשוק 
המקומי  ( מלבד  איטליה  שהיא  יצרנית  גדולה – אך  כמעט  ואינה  מייצאת ).

התפלגות  ייצור  הדרים  באגן  הים  התיכון (באלפי  טון)
הדרים  בישראל

ענף  ההדרים  בישראל  הוא  בעל  ותק  של  מעל  150  שנה .
במהלך  תקופה  ארוכה  זו  ידע  הענף  עליות  ומורדות  תלולים  שנבעו  מתנאי 
שוק, תחרות, מלחמות, מחסור  באמצעי  ייצור  והתערבויות  שלטוניות  כאלה  ואחרות.
כל  אירוע  מהנזכרים  לעיל  השפיע  בצורה  כזו  או  אחרת  על  הענף  ולעיתים 
כמו   ב -15  השנים  האחרונות  ( 1988-2003 ) נאלץ  הענף  להתמודד  עם 
צרוף  של  מספר  גורמים  בו  זמנית.
ימי  הזוהר  של  הענף  היו  בשנות  השישים  ועד  סוף  שנות  השבעים  של 
המאה  הקודמת, כאשר  ישראל  הרחיבה  את  שטח  הפרדסים  לכ -420  אלף 
דונם  ונשענה  על  מוצרים  ייחודיים  בשוק  האירופי  שהיו  תפוז  השמוטי 
והאשכולית  הלבנה. באותה  תקופה  הגיע  הייצור  הכללי  של  ההדרים  ל1.6 
מיליון  טון  ולייצוא  של  מיליון  טון .
צרוף  הגורמים  שהוזכרו  לעיל  גרם  לירידת  רווחיות  וקשיי  שווק  והענף  הלך 
והצטמק  במהירות  עד  למצב  של  170  אלף  דונם  ולייצור של  440  אלף  טון 
בלבד.

התפתחות  השטח  והייצור  והצטמקותו  ב-55  השנים  האחרונות
שטח  ההדרים  בישראל  לפי  אזורים - 2006

כיום  הענף  נמצא  במצב  של  התאוששות  ומתחיל  לבנות  ולהתאים  עצמו 
לתנאים  החדשים  שנוצרו  עבורו, הן  מבחינת  אמצעי  הייצור  ובעיקר  מול 
דרישות  השוק.

כווני  התפתחות  הדרושים  לענף

אחלק  את  סקירת  התפתחות  הענף  לעתיד  לפי  משפחות  הזנים  השונים,
שכן  בכל  קבוצת  זנים, עלינו, כיצרנים  קטנים  בשוק  העולמי, להבליט 
ולהישען  על  היתרונות  היחסיים  שלנו – הם  אלו  שיהוו  את  הפלטפורמה 
להתאוששות  הענף .

תפוזים

בתחום  התפוזים  מצבנו  בכי  רע. סר  חינו  של  השמוטי  מהקונים  ונשארנו 
עם  שני  שווקים  ( אנגליה  וסקנדינביה ) שבהם  יש  עדיין  ביקוש  טוב,
אך  כיום  מדובר  בכמויות  קטנות  לעומת  עברנו  המפואר .
מי  ששולט  כיום  בשוק  התז"ים  הטריים  הם  הספרדים  וגם  הם  מרגישים 
כבר  את  ההתפתחות  הגדולה  שבאה  מכוון  מצרים, שם  עלויות  הייצור 
נמוכות ולכן  הם  יכולים  למכור  את  סחורתם  בזול  לעומת  היצרניות  האחרות 
באגן  הים  התיכון .
בשוק  התעשייה  שולטות  המדינות  ששוכנות  קרוב  יותר  לאזור  המשווני  כמו 
ברזיל  ופלורידה, בהם  אחוז  הסוכר  בפרי  גבוה  יותר והן  למעשה  מכתיבות 
את  מחירי  התז"ים  בשוק  העולמי .
למרות  נטיעות  של  זנים  חדשים  של  תפוזים, כמו  הטבוריים  האפילים 
למיניהם  או  הטבורי  בעל  הציפה  האדומה  ( קרה –קרה )  אותם  נראה  יותר 
בעתיד  הקרוב  והרחוק, למשפחת  התפוזים  לא  צפוי  עתיד  ורוד ורובו 
יתבסס  על  שווק  בשוק  המקומי  ועל  מלחמת  הישרדות  בשווקי  היצוא.
כבר  היום  מסתמן  כי  ההכנסה  מדונם  תז"ים  - היא  ההכנסה  הנמוכה  בענף

לימונים

עוד  גידול  שנמצא  במשבר  עקב  עודף  ייצור  וחוסר  באפיקי  שווק .
בסוף  שנות  התשעים  התחילו  המגדלים ( עם  הסרת  הפיקוח  מהשוק 
המקומי )  להעביר  יותר  ויותר  כמויות  לשוק  המקומי  ולמעשה  חיסלו  את  היצוא.
למגדלי  הלימונים  היו  הכנסות  יפות  בעשור  האחרון, אך  כתוצאה 
מההכנסות  היפות, כולם  נטעו, הכפילו  את  השטח וכיום  אנו  בייצור  כפול 
מהביקוש, כאשר  מתחרינו, ספרד  וטורקיה  כבשו  את  שווקי  היצוא  עם 
הסתלקותנו .
ע"מ   להחזיר  הרווחיות  לענף  הלימונים  יהיה  צורך  לצמצם  דרסטית  את 
השטח, מצד  אחד ולאט  לאט  לבנות  מחדש  את  היצוא  של  מין  זה .

אשכוליות

בישראל  שלשה  מיני  אשכוליות – לבנה , מתוקה  ואדומה .
האשכולית  הלבנה  היא  הותיקה  בארץ ולמרות  הירידה  הדרסטית  בביקוש 
לאשכולית  הלבנה  בשוק  הטרי , היא  מבוקשת  מאוד  ע"י  התעשייה  שמוכנה 
לשלם  עבורה  מחירים  יפים  שעושים  את  הגידול  לקל  ורווחי. מגמה  זו 
תימשך  כל  עוד  האשכולית  הלבנה  תהיה  מוצר  במחסור ונראה  שמצב  זה 
יימשך  לאורך  העשור  הקרוב .
האשכולית  המתוקה – הפומלית –  נמצאת  גם  היא  בבעיה  של  עודף  ייצור 
ומחסור  באפיקי  שווק.
זהו  מוצר  ייחודי  שלנו  שלא  הצלחנו , למרות  כספים  רבים  שהושקעו 
בנושא, להכניס  לתודעת  הצרכנים  בארץ  ובחו"ל .
רב  היצוא  של  הפומלית  נעשה  ליפן , שהוא  שוק  אטרקטיבי  מבחינת 
המחירים, אך  בעייתי  מאוד  בשל  דרישותיו  הייחודיות  והמרחק  אליו .
התעשייה  לא  להוטה  על  הזן  הזה  בשל  גודל  הפרי  ובשל  אחוזי  המיץ 
שהינם  נמוכים  מהאשכולית  הלבנה .
עד  שלא  תגיע  הפריצה  הגדולה  של  הזן  הזה – נצטרך  להסתפק  בכ –
10,000  דונם, שזה  פחות  או  יותר  המצב  נכון  להיום .
האשכולית  האדומה  היא  הזן  המוביל  כיום  מבחינת  ההכנסה  למגדלי 
ההדרים. נזקי  טבע  קשים  בפלורידה  בשנתיים  האחרונות, בצרוף  התפשטות 
מסיבית  של  מזיק  קשה  שגורם  לעקירת  הפרדסים  שם, מאותתים  למגדלי 
ההדרים  בארץ  שזה  אחד  הסוסים  הבטוחים  בהימור  עליו .
מדובר  על  זן  עתיר  יבול  וקל  יחסית  בגידול  ולכן  אנו  רואים  ש -40% 
מהנטיעות  החדשות  הן  של  אשכוליות  אדומות .
כיום  נטועים   בארץ  18,000  דונם  אשכולית  אדומה  המייצרים  90,000  טון 
ש – 60%  ממנו  מיוצאים .  יש  מקום  להתפתחות  של  10%-20%  בשנה 
הזן  זה .
המתחרה  העיקרית  שלנו  בתחום  היא  טורקיה  שלאט  לאט   סוגרת  פערי 
איכות  ואם  לא  נכלכל  דרכינו  נכון  עלולה  להיות  לנו  הפתעה  מרה .
כרגע  נמצאים  בפיתוח  שני  מוצרים  חדשים  בתחום  האשכוליות : האחד  -
זוהי  אשכולית  מתוקה  מאוד ( 16%  סוכר ) שמבשילה  בדצמבר  , והשני –
זוהי  פומלית  אדומה .

 פומלו

ענף  הפומלו  עבר  תהפוכות  בעשרים  שנים  האחרונות  והוא  צפוי  לעתיד 
קשה  עוד  יותר . זהו  ענף  קטן  בסד"ג  של  5000  דונם  וכשר  ייצור  של 
25,000  טון .
הענף  בנוי  על  שני  זנים  : הפומלו  הלבן  - שציפתו  לבנה  כשמו  והוא 
הוותיק  בארץ  , והפומלו  האדום  - שציפתו  אדומה  והוא  גם  מיצי  יותר .
בקרב  הקהל  הישראלי  הפומלו  הלבן   פופולארי   ומוכר  ולאחרונה  אנו  עדים 
לפיתוח  של  מוצרים  כמו  פלחי  פומלו  מוכנים  לאכילה  או  אפילו  שקיקי  מיץ 
ארוזים  ומוכנים  לאכילה  או  לבישול. פיתוחים  אלה  ישאירו  את  ענף  הפומלו 
הלבן  בחיים, אך  תחת  מגבלות  שטח  קשות , שכן  בשווקי  היצוא  הוא  הוכה 
קשות  ולמעשה  ירד  מנכסיו  עם  התפתחות  היצוא  של  הפומלו  האדום 
וכניסת  פרי  מתאילנד  ומסין.
גם  הפומלו  האדום  צפוי  לתחרות  קשה  בשווקי  היעד, שכן  מדובר  בביקוש 
יציב  למוצר וכניסת  שחקנים  חדשים  לשוק  תערער  את  המצב  הקיים .
לפומלו  האדום  יהיה  צפוי  שוק  טוב  בתחילת  העונה ( אוק' – נוב' )  ובסופה 
( אפר' – מאי ) .

קליפים

הקבוצה  שבה  חלה  התפתחות  משמעותית  בשלושת  העשורים  האחרונים –
היא  קבוצת  זני  הקליפים.
כחלק  בלתי  נפרד  מהשתכללות  השוק  והדרישה  למוצרי  צריכה  קלים 
לצריכה, התפתחו  בעולם  וגם  אצלנו  זני  קליפים  שמבשילים  לאורך  כל 
העונה, בעלי  טעמים, צורות  וצבעים  שונים.
זוהי  קבוצה  מאוד  מגוונת  וניתן  להתאים  לכל  צרכן  כמעט  את  טעמו .
כבר  בתחילת  שנות  השבעים  ראתה  ישראל  את  הפוטנציאל  בהתפתחות 
השוק  בכוון  זה , והקימה  את  פרוייקט  ההשבחה  הראשון  הגדול  בעולם .
לצערנו  הרב , השבחה  בהדרים  היא  מהארוכות  והקשות  ביותר , אך  לאחר 
עבודה  ארוכה  ויקרה  אנו  עומדים  כיום  צעד  אחד  לפני  כולם  ויכולים  לנצל 
את  ההשקעה  ותוצאותיה .

עץ  אור  שופע  פרי
פירות  הזן  אור

 לכל  מתחרינו  ולנו  יש  את  נתוני  השוק  האירופי וכולם  יודעים  שבחודשים 
נוב' – ינו'   קולט  השוק  האירופי  כחצי  מיליון  טון  בחודש  קליפים, בעוד 
שבחודשים  פבר' – מאי  השוק  כמעט  ריק  מקליפים  מכיוון  שלאף  אחד  אין 
זנים  טובים  שמכסים  עונה  זו
התמזל  מזלנו  ולנו  יש  בתקופה  זו, כרגע, שני  זני  קליפים  יוצאים  מן  הכלל 
באיכויות  שלהם – "אור"  ו – "מור" .
אם  נוכל  לזרז  נטיעות  משני  זנים  אלו  בצורה  נמרצת –  נעלה  את  ענף 
ההדרים  על  דרך  המלך .
כרגע  נטועים  בארץ  11000 דונם  "אור"  ועוד  כ – 2000 דונם  "מור" . גם 
אם  השטח  הנטוע  יגדל  פי  עשרה , עדיין  יהיה  השוק  האירופי  במחסור 
בעונה  המדוברת, ולכן  על  המגדלים  להמשיך  ולפתח  השטח  במוצרים  אלו .
למרות  ההצלחה  הכבירה  בשני  הזנים  הראשונים , אנו  כבר  מכינים  את  זני 
העשור  הבא  בתחום  הקליפים ומספר  זנים  חדשים  נמצאים  בנקודת  הזינוק 
בכדי  לשמר  את  מקומנו  על  המדף  ולהמשך  הפיתוח  והשגשוג  המחודש 
של  ענף  ההדרים .

סיכום

ענף  ההדרים   עבר  מתהליך  של  התנוונות  לתהליך  מואץ  של  התפתחות,
תוך  התאמה  לצרכי  השוק.
הענף  נמצא  בגדילה  של  כ – 10,000  דונם  בשנה, כאשר  אמצעי  הייצור 
כמו  קרקע  ומים ( מושבים )  אינם  מגבלה  ורק  מצאי  כח  האדם  הוא 
גורם  מגביל.
הענף  ימשיך  להתפתח  בקצב  הנוכחי  בחמש  השנים  הקרובות  בעיקר 
בתחום  הקליפים  והאשכוליות.
על  פי  תחזית  אופטימית  זו  הענף  יגיע  ל – 200,000   דונם  בתוך  שנתיים 
ול – 220,000  דונם  בעוד  כחמש  שנים , כך  שבעוד  10  שנים  יגדל  הייצור 
ל- 800,000 טון והיצוא  יכפיל  עצמו  לכ – 300,000  טון .