ענף ההדרים בישראל
טל עמית - מנהל ענף ההדרים
הדרים בעולם
ענף ההדרים הוא הענף החקלאי הגדול בעולם מבחינת גודל הייצור שלו.
ב – 25 השנים האחרונות גדל הענף בעולם מייצור של 70 מיליון טון לכ – 100
מיליון טון בעונות האחרונות.
עיקר הגידול נובע מתוספת צריכה של מוצרי הדרים ( בעיקר המיצים הטבעיים )
ולא מתוספת צריכה של פרי טרי .
התפלגות הייצור העולמי לפי מדינות
מנתוני הייצור של מדינות העולם אנו למדים כי חצי הכדור הצפוני מייצר
כ – 70% מהייצור העולמי וזוהי הזירה שבה אנו מתמודדים.
למזלנו הרב, חלק ניכר מ -68 מיליון הטונות המיוצרות בחצי הכדור
הצפוני – הינם במדינות שאינן מייצאות את תוצרתן, אלא צורכות אותו בעצמן .
בין אלה ניתן לציין את סין , רב הייצור של ארה"ב , הודו, יפן , פקיסטן , אירן ומקסיקו.
ישראל נמצאת בקבוצת המדינות שנקראת ק.ל.א.ם, שהן מדינות המגדלות
הדרים באגן הים התיכון.
בניגוד למדינות חצי כדור צפוני אחרות, מדינות ק.ל.א.ם מייצרות חלק
ניכר מתוצרתן ליצוא לשווקים אחרים, מעבר לאספקת התצרוכת לשוק
המקומי ( מלבד איטליה שהיא יצרנית גדולה – אך כמעט ואינה מייצאת ).
התפלגות ייצור הדרים באגן הים התיכון (באלפי טון)
הדרים בישראל
ענף ההדרים בישראל הוא בעל ותק של מעל 150 שנה .
במהלך תקופה ארוכה זו ידע הענף עליות ומורדות תלולים שנבעו מתנאי
שוק, תחרות, מלחמות, מחסור באמצעי ייצור והתערבויות שלטוניות כאלה ואחרות.
כל אירוע מהנזכרים לעיל השפיע בצורה כזו או אחרת על הענף ולעיתים
כמו ב -15 השנים האחרונות ( 1988-2003 ) נאלץ הענף להתמודד עם
צרוף של מספר גורמים בו זמנית.
ימי הזוהר של הענף היו בשנות השישים ועד סוף שנות השבעים של
המאה הקודמת, כאשר ישראל הרחיבה את שטח הפרדסים לכ -420 אלף
דונם ונשענה על מוצרים ייחודיים בשוק האירופי שהיו תפוז השמוטי
והאשכולית הלבנה. באותה תקופה הגיע הייצור הכללי של ההדרים ל1.6
מיליון טון ולייצוא של מיליון טון .
צרוף הגורמים שהוזכרו לעיל גרם לירידת רווחיות וקשיי שווק והענף הלך
והצטמק במהירות עד למצב של 170 אלף דונם ולייצור של 440 אלף טון
בלבד.
התפתחות השטח והייצור והצטמקותו ב-55 השנים האחרונות
שטח ההדרים בישראל לפי אזורים - 2006
כיום הענף נמצא במצב של התאוששות ומתחיל לבנות ולהתאים עצמו
לתנאים החדשים שנוצרו עבורו, הן מבחינת אמצעי הייצור ובעיקר מול
דרישות השוק.
כווני התפתחות הדרושים לענף
אחלק את סקירת התפתחות הענף לעתיד לפי משפחות הזנים השונים,
שכן בכל קבוצת זנים, עלינו, כיצרנים קטנים בשוק העולמי, להבליט
ולהישען על היתרונות היחסיים שלנו – הם אלו שיהוו את הפלטפורמה
להתאוששות הענף .
תפוזים
בתחום התפוזים מצבנו בכי רע. סר חינו של השמוטי מהקונים ונשארנו
עם שני שווקים ( אנגליה וסקנדינביה ) שבהם יש עדיין ביקוש טוב,
אך כיום מדובר בכמויות קטנות לעומת עברנו המפואר .
מי ששולט כיום בשוק התז"ים הטריים הם הספרדים וגם הם מרגישים
כבר את ההתפתחות הגדולה שבאה מכוון מצרים, שם עלויות הייצור
נמוכות ולכן הם יכולים למכור את סחורתם בזול לעומת היצרניות האחרות
באגן הים התיכון .
בשוק התעשייה שולטות המדינות ששוכנות קרוב יותר לאזור המשווני כמו
ברזיל ופלורידה, בהם אחוז הסוכר בפרי גבוה יותר והן למעשה מכתיבות
את מחירי התז"ים בשוק העולמי .
למרות נטיעות של זנים חדשים של תפוזים, כמו הטבוריים האפילים
למיניהם או הטבורי בעל הציפה האדומה ( קרה –קרה ) אותם נראה יותר
בעתיד הקרוב והרחוק, למשפחת התפוזים לא צפוי עתיד ורוד ורובו
יתבסס על שווק בשוק המקומי ועל מלחמת הישרדות בשווקי היצוא.
כבר היום מסתמן כי ההכנסה מדונם תז"ים - היא ההכנסה הנמוכה בענף
לימונים
עוד גידול שנמצא במשבר עקב עודף ייצור וחוסר באפיקי שווק .
בסוף שנות התשעים התחילו המגדלים ( עם הסרת הפיקוח מהשוק
המקומי ) להעביר יותר ויותר כמויות לשוק המקומי ולמעשה חיסלו את היצוא.
למגדלי הלימונים היו הכנסות יפות בעשור האחרון, אך כתוצאה
מההכנסות היפות, כולם נטעו, הכפילו את השטח וכיום אנו בייצור כפול
מהביקוש, כאשר מתחרינו, ספרד וטורקיה כבשו את שווקי היצוא עם
הסתלקותנו .
ע"מ להחזיר הרווחיות לענף הלימונים יהיה צורך לצמצם דרסטית את
השטח, מצד אחד ולאט לאט לבנות מחדש את היצוא של מין זה .
אשכוליות
בישראל שלשה מיני אשכוליות – לבנה , מתוקה ואדומה .
האשכולית הלבנה היא הותיקה בארץ ולמרות הירידה הדרסטית בביקוש
לאשכולית הלבנה בשוק הטרי , היא מבוקשת מאוד ע"י התעשייה שמוכנה
לשלם עבורה מחירים יפים שעושים את הגידול לקל ורווחי. מגמה זו
תימשך כל עוד האשכולית הלבנה תהיה מוצר במחסור ונראה שמצב זה
יימשך לאורך העשור הקרוב .
האשכולית המתוקה – הפומלית – נמצאת גם היא בבעיה של עודף ייצור
ומחסור באפיקי שווק.
זהו מוצר ייחודי שלנו שלא הצלחנו , למרות כספים רבים שהושקעו
בנושא, להכניס לתודעת הצרכנים בארץ ובחו"ל .
רב היצוא של הפומלית נעשה ליפן , שהוא שוק אטרקטיבי מבחינת
המחירים, אך בעייתי מאוד בשל דרישותיו הייחודיות והמרחק אליו .
התעשייה לא להוטה על הזן הזה בשל גודל הפרי ובשל אחוזי המיץ
שהינם נמוכים מהאשכולית הלבנה .
עד שלא תגיע הפריצה הגדולה של הזן הזה – נצטרך להסתפק בכ –
10,000 דונם, שזה פחות או יותר המצב נכון להיום .
האשכולית האדומה היא הזן המוביל כיום מבחינת ההכנסה למגדלי
ההדרים. נזקי טבע קשים בפלורידה בשנתיים האחרונות, בצרוף התפשטות
מסיבית של מזיק קשה שגורם לעקירת הפרדסים שם, מאותתים למגדלי
ההדרים בארץ שזה אחד הסוסים הבטוחים בהימור עליו .
מדובר על זן עתיר יבול וקל יחסית בגידול ולכן אנו רואים ש -40%
מהנטיעות החדשות הן של אשכוליות אדומות .
כיום נטועים בארץ 18,000 דונם אשכולית אדומה המייצרים 90,000 טון
ש – 60% ממנו מיוצאים . יש מקום להתפתחות של 10%-20% בשנה
הזן זה .
המתחרה העיקרית שלנו בתחום היא טורקיה שלאט לאט סוגרת פערי
איכות ואם לא נכלכל דרכינו נכון עלולה להיות לנו הפתעה מרה .
כרגע נמצאים בפיתוח שני מוצרים חדשים בתחום האשכוליות : האחד -
זוהי אשכולית מתוקה מאוד ( 16% סוכר ) שמבשילה בדצמבר , והשני –
זוהי פומלית אדומה .
פומלו
ענף הפומלו עבר תהפוכות בעשרים שנים האחרונות והוא צפוי לעתיד
קשה עוד יותר . זהו ענף קטן בסד"ג של 5000 דונם וכשר ייצור של
25,000 טון .
הענף בנוי על שני זנים : הפומלו הלבן - שציפתו לבנה כשמו והוא
הוותיק בארץ , והפומלו האדום - שציפתו אדומה והוא גם מיצי יותר .
בקרב הקהל הישראלי הפומלו הלבן פופולארי ומוכר ולאחרונה אנו עדים
לפיתוח של מוצרים כמו פלחי פומלו מוכנים לאכילה או אפילו שקיקי מיץ
ארוזים ומוכנים לאכילה או לבישול. פיתוחים אלה ישאירו את ענף הפומלו
הלבן בחיים, אך תחת מגבלות שטח קשות , שכן בשווקי היצוא הוא הוכה
קשות ולמעשה ירד מנכסיו עם התפתחות היצוא של הפומלו האדום
וכניסת פרי מתאילנד ומסין.
גם הפומלו האדום צפוי לתחרות קשה בשווקי היעד, שכן מדובר בביקוש
יציב למוצר וכניסת שחקנים חדשים לשוק תערער את המצב הקיים .
לפומלו האדום יהיה צפוי שוק טוב בתחילת העונה ( אוק' – נוב' ) ובסופה
( אפר' – מאי ) .
קליפים
הקבוצה שבה חלה התפתחות משמעותית בשלושת העשורים האחרונים –
היא קבוצת זני הקליפים.
כחלק בלתי נפרד מהשתכללות השוק והדרישה למוצרי צריכה קלים
לצריכה, התפתחו בעולם וגם אצלנו זני קליפים שמבשילים לאורך כל
העונה, בעלי טעמים, צורות וצבעים שונים.
זוהי קבוצה מאוד מגוונת וניתן להתאים לכל צרכן כמעט את טעמו .
כבר בתחילת שנות השבעים ראתה ישראל את הפוטנציאל בהתפתחות
השוק בכוון זה , והקימה את פרוייקט ההשבחה הראשון הגדול בעולם .
לצערנו הרב , השבחה בהדרים היא מהארוכות והקשות ביותר , אך לאחר
עבודה ארוכה ויקרה אנו עומדים כיום צעד אחד לפני כולם ויכולים לנצל
את ההשקעה ותוצאותיה .
עץ אור שופע פרי
פירות הזן אור
לכל מתחרינו ולנו יש את נתוני השוק האירופי וכולם יודעים שבחודשים
נוב' – ינו' קולט השוק האירופי כחצי מיליון טון בחודש קליפים, בעוד
שבחודשים פבר' – מאי השוק כמעט ריק מקליפים מכיוון שלאף אחד אין
זנים טובים שמכסים עונה זו
התמזל מזלנו ולנו יש בתקופה זו, כרגע, שני זני קליפים יוצאים מן הכלל
באיכויות שלהם – "אור" ו – "מור" .
אם נוכל לזרז נטיעות משני זנים אלו בצורה נמרצת – נעלה את ענף
ההדרים על דרך המלך .
כרגע נטועים בארץ 11000 דונם "אור" ועוד כ – 2000 דונם "מור" . גם
אם השטח הנטוע יגדל פי עשרה , עדיין יהיה השוק האירופי במחסור
בעונה המדוברת, ולכן על המגדלים להמשיך ולפתח השטח במוצרים אלו .
למרות ההצלחה הכבירה בשני הזנים הראשונים , אנו כבר מכינים את זני
העשור הבא בתחום הקליפים ומספר זנים חדשים נמצאים בנקודת הזינוק
בכדי לשמר את מקומנו על המדף ולהמשך הפיתוח והשגשוג המחודש
של ענף ההדרים .
סיכום
ענף ההדרים עבר מתהליך של התנוונות לתהליך מואץ של התפתחות,
תוך התאמה לצרכי השוק.
הענף נמצא בגדילה של כ – 10,000 דונם בשנה, כאשר אמצעי הייצור
כמו קרקע ומים ( מושבים ) אינם מגבלה ורק מצאי כח האדם הוא
גורם מגביל.
הענף ימשיך להתפתח בקצב הנוכחי בחמש השנים הקרובות בעיקר
בתחום הקליפים והאשכוליות.
על פי תחזית אופטימית זו הענף יגיע ל – 200,000 דונם בתוך שנתיים
ול – 220,000 דונם בעוד כחמש שנים , כך שבעוד 10 שנים יגדל הייצור
ל- 800,000 טון והיצוא יכפיל עצמו לכ – 300,000 טון .