מועצת הצמחים

זבוב הפירות הים תיכוני – נכון להיום

זבוב הפירות הים תיכוני – נכון להיום

יואב גזית ודורון טימר
המכון להדברה ביולוגית, ענף ההדרים, מועצת הצמחים


תפוצתו הגיאוגרפית של זבוב הפירות הים תיכוני חובקת עולם. הוא מצוי כמעט בכל האזורים מייצרי
הפרי בעולם – כלומר המדינות השוכנות בין קווי הרוחב של צפון איטליה בחצי הכדור הצפוני וקצה
יבשת דרום אמריקה בחצי הדרומי. מוצאו כנראה במערב אפריקה, משם התפשט בעולם בעיקר במאה
השנים האחרונות עם התפתחות המסחר בפרי טרי.
לישראל הוא "עלה" בתחילת המאה ה-20.
שתי תכונות הופכות את זבוב הפירות הים תיכוני למזיק הקשה ביותר בחקלאות:
התאמה לפונדקאים רבים - הזבוב תוקף מעל 250 מינים שונים. בארץ נתקפים כ-50 מיני גידולים
חקלאיים - הדרים, משמש, אפרסק, שזיף, נקטרינה, תפוח, אגס, אפרסמון, מנגו,  גפן, תאנה, פירות
אקזוטיים כמו גויאבה, פיטנגו, פיג'ויה, ספוטה ופפאיה, וכן מינים נוספים של צמחי בר.

כושר ריבוי גדול - נקבת הזבוב חיה מספר חודשים ומסוגלת להטיל כמה מאות ביצים.
מכיוון שדור אחד של הזבוב נמשך בממוצע כחודש וחצי, נקבה פורייה אחת, עשויה (בחישוב זהיר)
להביא להעמדת מיליוני צאצאים בשנה. 
הנזק לפרי נגרם ע"י עקיצתה של נקבת הזבוב לשם הטלת ביציה. העקיצה והזחלים המתפתחים בפרי
גורמים לנשירה וריקבון. מכיוון שחלק ממחזור חייו של הזבוב מתקיים בתוך הפרי, הפצת הזבוב היא הן
ע"י הפרטים הבוגרים והן ע"י המסחר והצרכנים המעבירים פרי ממקום למקום.
הנזק הישיר של הזבוב עלול, ללא הדברה, לגרום לאובדן כל היבול. ואכן בעבר נמנע גידולם של פירות
קיץ, כגון משמש ואפרסק, במישור החוף בשל פגיעתו של הזבוב. גם כיום בפרי הגדל בישובים ובחצרות
בתים בהם אין הדברה מסודרת של הזבוב רב הפרי נפגע ואינו אכיל. אגב, ישובים אילו הם מוקדי אילוח
משמעותיים ביותר להפצת הזבוב לשטחים חקלאיים.
הזבוב הוא מזיק ברמה לאומית, ומדינת ישראל הכריזה עליו כ"נגע בר ביעור", ומתוקף כך מעורב משרד
החקלאות במלחמה להדברתו.
היקף השטח בהם מבוצעת הדברת זבוב הוא כ – 400,000 דונם של הדרים ופירות.
עלות הדברת הזבוב לחקלאי גבוהה במיוחד מכיוון שלהדברתו נדרשים בגידולים הרגישים
10-15 ריסוסים בעונה.
כרבע מכלל חומרי ההדברה המשמשים בחקלאות מיועדים להדברת הזבוב בגידולים השונים.
עקב תפוצתו הרחבה של הזבוב הדברתו מתייעלת מאוד ע"י הדברה אזורית.
רק ענף ההדרים השכיל להתארגן, כבר בשנות ה – 60, להדברה ארצית המנוהלת ע"י גוף
מרכזי - כיום  המכון להדברה ביולוגית, ענף ההדרים, מועצת הצמחים.
הדברת הזבוב  בענף ההדרים מתבצעת בהתאם לממצאי רשת של 3,000 מלכודות הפרושה בכל
הפרדסים ומנוטרת אחת לכל 10 ימים, ותוך שימוש בשיטה השומרת על המאזן הביולוגי בפרדס.
בשאר הגידולים ההדברה מבוצעת ע"י החקלאים או התארגנויות אזוריות.
בנוסף לנזק הישיר, הזבוב הינו מכשול שיווקי ליצוא. מדינות בהן הזבוב לא מצוי אך קיימים בהם
התנאים להתפתחותו, כמו ארה"ב, יפן, סין קוריאה, ואוסטרליה, הקימו חומות הסגר פיטוסניטריות
כדי למנוע את פלישת הזבוב לארצם ולהגן על חקלאותם בפני מזיק קשה זה.

על מנת לייצא פרי מישראל למדינות אלה, עובר הפרי טיפול קור מיוחד המסיר כל חשש מפני העברת
המזיק מישראל לארצות אילו.
בעשר השנים האחרונות מתנהל בערבה פרויקט הזה"ב להדברת זבוב הפירות הים התיכוני ע"י
פיזור זכרים מעוקרים של הזבוב. בשיטה זו אין משתמשים בחומרי הדברה אלא מפזרים כמויות
גדולות של זכרים מעוקרים שלאחר הזדווגות איתם הנקבה מטילה ביצים עקרות, וכך אוכלוסיית
הזבוב הולכת ודועכת.
בשנה האחרונה הוקם בקיבוץ שדה אליהו מפעל " ביו-פליי" ליצור זבובים מעוקרים והשימוש
בשיטה הורחב לשני אזורים נוספים – גושי פרדסים בנגב המערבי ופרויקט מצומצם יותר במטע
מנגו ליד מעלה גמלא בצפון.
אנו מקוים כי השיטה תוכיח את עצמה ותתרחב לאזורים נוספים.